קבלה
"
הנשימה הופכה לאבן; האבן,
לצמח; הצמח, לחיה; החיה, לאדם; האדם, לרוח; והרוח – לאלהים"
ציטוט מוכר מהקבלה
שמה של ה"
קבלה" מגיע מהשורש העברי ק.ב.ל
במשמעות של "
מסורת שהתקבלה". ואכן, המונח
התייחס בעבר לכל התורה והחוקים היהודיים שבעל פה, ובהם גם דברי הנביאים מתקופת
התנ"ך אשר הועברו מפה לאוזן. עם הזמן, חלקים רבים מהתורה והמדרשים הועלו על הכתב
ונהיו זמינים לכל. עם זאת, תורת הסוד נשארה דבר העובר מפה לאוזן, מרב לתלמידו וזאת
בגלל החופש היחסי שהרשו לעצמם העוסקים בקבלה בפרשנות והחשש שהוא עשוי להוביל לכפירה.
לימודי הקבלה הוגבלו למתי מעט נבחרים. בימינו, גם על תורת הסוד נכתבו ספרים רבים
והיא הועלתה על הכתב אך השם נותר על כנו.
יסודות מחשבתיים בסיסיים בקבלה
בבסיס החשיבה הקבלית עומדת שאיפתו של ה"
מקובל" (
אדם שעיקר עיסוקו בקבלה)
להתאחד באופן מיסטי ותודעתי עם האל, תוך צמצום הפער בינו, ובין העולם הגשמי בו
הוא חי, לאלוהות. המקובל תופס את המציאות החומרית ואת התופעות המתרחשות בתוכה כהתגלויותיו
של אלהים בעולמנו. הוא שואף לגלות את המהות האלוהית בכל דבר ובכל צורה ועל ידי
כך להגיע להתעלות רוחנית, להחזיר את נשמתו לשורשיה האלוהיים ולהתאחד עם האלוהות.
הקבלה מבחינה בין ההבטים הנסתרים של האלוהות, שאף יצור חי לא יכול להבין או לתפוס,
לבין האלוהות המתגלה המכונה לרוב "עשר הספירות" שהן הדרכים בהן מאציל את האל את
פעולותיו ודרכן הוא יצר את העולם. מהספירות מורכב המבנה המוכר כ"עץ החיים".
עשר הספירות שונות האחת מן השנייה וחלקן אף מנוגדות זו לזו. מקובל לחלק אותן לשלושה
"ענפים" הם ימין, שמאל ואמצע או- בהתאמה – חסד, דין ורחמים. קיים מתח רב מאד במערכת
הספירות בשל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוכה והמקובל מנסה ליצור פשרה והרמוניה ולהביא
את הכל לאמצע. איחוד קו החסד, המתייחס לזכר, עם קו הדין, המתייחס לנקבה, אמור להביא
להשפעה חיובית על העולם. פעולה זו נקראת גם ייחוד הקב"ה והשכינה.
ההתפתחות ההיסטורית של הקבלה
מיסטיקה יהודית קיימת מימי התנ"ך ויש אומרים שהיא התחילה בסוד שסיפר ה' לאדם בגן
העדן. בתנ"ך ניתן למצוא סיפורים רבים העוסקים בניסים ונפלאות שונים כמו חלום יעקב
על הסולם לגן עדן, משה והסנה הבוער שלא אוכל, חציית ים סוף ביציאת מצרים, חזון
הנביא יחזקאל ורבים נוספים. למרות זאת, חוקרים נוטים להבדיל בין הסיפורים הקדומים
לקבלה, היא תורת הסוד היהודית שתחילתה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 בדרום
צרפת ובצפון ספרד.
ספר "הבהיר" הופיע בדרום צרפת בשנת 1180 והוא נחשב לספר הראשון בקבלה. כתיבתו מיוחסת
לחכמי המשנה והוא מכיל רעיונות ודרשות מספרות "ההיכלות" וה"מרכבה". הבהיר עושה
שימוש גם בחלקים מ"ספר היצירה" המסביר את תהליך הבריאה ע"י אלוהים. עוד, עוסק ספר
הבהיר בשימוש בשמות הקדושים לביצוע קסם. באותה תקופה, התפתחה באופן עצמאי תורת
הסוד של חסידות אשכנז. למרות שקיימים הבדלים רבים בין תורה זו לזו של המקובלים,
ניתן למצוא מספר קווי דימיון בהם ההישענות על המיסטיקה היהודית הקדומה והרעיון
של הקמת קבוצות למידה קטנות והעברת הידע לקומץ יחידי סגולה.
הקבלה התפשטה במהירות למחוזות נוספים בספרד, בעיקר בשל הפצת כתבי היד ונדידת המקובלים.
אחד הבולטים שבהם היה רבי יצחק סגי נהור (שיש המייחסים לו את ספר "הבהיר") אשר
עבר לגרונה וייסד שם קבוצה של מלומדים שתרמה רבות להתפתחות תאוריות שונות בקבלה
ולספרות הכתובה.
הקבלה ותורת הסוד התקבלו בחוגים רבים כיסודות משלימים לתורה ויסודות קבליים החלו
להופיע בספרות ההלכה ובפרשנות למקרא.
ספר הזוהר
בשנת 1280 הופיעו המהדורות הראשונות של הספר הנחשב עד היום לספר המרכזי בקבלה –
ספר הזוהר, שנכתב לפי האמונה על ידי רבי שמעון בר יוחאי. ספר הזוהר זכה להשפעה
רחבה רק אחרי הטראומה הגדולה שחווה העם עם פרסום צו אלהמברה (המורה על גירוש היהודים
מספרד) וזאת בעיקר משום שנתן דגש לרצונו של העם בגאולה. תפוצתו וקדושתו של הזוהר
עלו במאה ה-16 אחרי הבאתו לדפוס. בקבלת צפת, הגיעה השפעתו של הזוהר לשיאים נוספים
כאשר רבים מהרעיונות המיסטיים החדשים שגובשו בקרב המקובלים בעיר התבססו על פרשנויות
מהזוהר. הזוהר נהיה המקור העיקרי ללימודי תורת הסוד, לצד התנ"ך והתלמוד, וזאת על
אף שעורר התנגדות רבה הנמשכת עד ימינו.
צפת כמרכז תנועת הקבלה
בשנת 1530 צפת היתה למרכז של תנועת הקבלה והשינוי המרכזי שהובילה קבלת צפת הוא
הפצת חוכמת הקבלה לכלל הציבור. בעיר קמו קבוצות לימוד וחוגים רבים שכללו בתוכם
פשוטי עם לצד מקובלים ידועים רבים כמו הרמ"ק – רבי משה קורדבירו. הם נהגו ללמוד
את הקבלה, לבצע תיקונים בתשובה ואף להשתטח על קברי צדיקים על מנת לזכות בחוויות
מיסטיות שונות ולחזות בהתגלויות של הצדיקים. הרמ"ק היה אחד מהמקובלים הגדולים וחוקר
הקבלה הידוע גרשם שלום תיאר אותו כך: "מחשבה דתית אינטנסיווית מאוד וכוח הסברה
הצטרפו אצל רמ"ק, והוא התאולוג הסיסטמאטי העיקרי של הקבלה". את מקומו של הרמ"ק ירש תלמידו,
רבי יצחק לוריא ("האר"י הקדוש"), למרות ששיטתם ופרשנותם לקבלה היו שונות.
קבלת הרמ"ק היתה ידועה והוא עצמו זכה לכבוד רב, אך קבלת האר"י תפסה במהרה את הבכורה.
המקור לאהדה הרבה לה זכתה הקבלה הלוריאנית הוא ככל הנראה במרכזיות המושגים "גלות"
וגאולה" בשיטתו של האר"י והמענה שהיא נתנה לצרכי העם לאחר גירוש ספרד. קבלת האר"י
המשיכה להתפשט לקהילות יהודיות רבות בארופה ובצפון אפריקה והיוותה השראה לתנועות
חדשות שקמו, כמו תנועת החסידות והשבתאות.
הקבלה בנצרות
בסוף המאה ה-15, בתחילת הרנסנס, מלומדים נוצרים החלו להתענין בלימודי הקבלה וחלק
מהכתבים אף תורגמו ללטינית. המלומדים מצאו דימיון רב בין יסודות מסויימים בקבלה
לאמונות נוצריות ושאפו לבסס אמונות אלו על הקבלה. תנועה זו פעלה בצורה מיסיונרית
וחבריה ניסו לשכנע יהודים להמיר את דתם ולהתנצר, תוך שהם מבססים את אמיתותה של
הנצרות על הקבלה ועל ספר הזוהר.
השימוש שעשתה הנצרות בקבלה ובספר הזוהר, ובשלב מאוחר יותר תנועת השבתאות שהוקעה
ככפירה, הביאו מלומדים יהודים רבים להזהיר מפני לימוד והפצת תורת הסוד עד כדי יציאה
פומבית נגד הקבלה.
הקבלה בימינו
כחלק מהעלייה בפופלריות של הדת והמיסטיקה בשנים האחרונות, זוכה הקבלה לעניין מחודש
בעולם, בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד. מאמיניה באים מכל שכבות החברה והשפעה עלתה
באחרונה גם בקרב ידוענים רבים – המפורסמת שבהם היא הזמרת מדונה שאף הוסיפה את השם
העברי "אסתר" לשמה. מדונה, כמו רבים אחרים, לומדת ב"מרכז לקבלה", כיום המוסד הגדול
ביותר ללימודי קבלה עם למעלה מ-50 סניפים ברחבי העולם.
מרבית הרבנים האורתודוכסים מתנגדים לשימוש שעושים מוסד זה ודומיו בקבלה והם הוקיעו
אותו כשטחי, פופוליסטי ואף החרימו אותו. חוקרים רבים של הקבלה מרחבי העולם הביעו
דעות דומות וטענו כי "המרכז לקבלה" מלמד את תורות "העידן החדש" שאין קשר ביניהן
לבין הקבלה. "אין שום קשר בין הפרקטיקות של הניו אייג' לרעיונות הקבליים (...)
ואין שום טעם לחבר בינם. אם האר"י הקדוש היה קם לתחייה בראשית
המאה ה-21 ורואה מישהו מבצע מדיטציה על פי רעיונותיו כביכול הוא היה מקבל התקף
לב ומת פעם שנייה מרוב זעזוע" אומר ד"ר בועז הוס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אתם מוזמנים לבקר באוסף תכשיטי הקבלה של דודי - תכשיטי קבלה
