טבעת שלמה בכסף וזהב

תיאור המוצר

טבעת המלך שלמה  עם ארבע אותיות של שם האל. טבעת להגנה ותזכורת על אופיים האמיתי של החיים. 

 לאחרונה נתקלתי במאמר המדבר על ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב שגילו טבעת עתיקה בשנת 2013 עליה חרוט השם המפורש של האלוהים באותיות עבריות קדומות.

תכשיטים דומים הנושאים את ארבע האותיות הקדושות של השם התגלו בשנים האחרונות. זכור לי קמע שהיה למעשה רדיד זהב מקופל עליו היו חרוטות ארבע האותיות של השם. אחד הדברים שתמיד סקרן אותי היה ההקבלה בין השם המפורש של האל ביהדות (הטטרגראמטון) והטטרקטיס של פיתגורס. הטטרגראמטון מכיל את הרעיון המופשט שהאל הוא הזמן והחלל, הוא עצם הקיום והמודעות. ארבע האותיות העבריות למעשה מהוות את המילה "הווה" ואת כל המילים הקשורות בהווייה – היה, הווה, יהיה.

בקמעות עתיקים אלה השתמשו להגנה. האמונה בכוחות שעלולים להביא השפעה שלילית לחיים עתיקה כמו ההיסטוריה האנושית. חוסר הוודאות בחיינו, חוסר היכולת להבין תופעות שונות וקיומנו השברירי הובילו את אבותינו להאמין בחזיונות, בקיומם של כוחות אפלים וביכולת לשלוט בהם על ידי שימוש בקמעות שונים.

הרעיון של יצירת קמע רב עצמה שכזה ובקשתו של הלקוח שפנה אלי שלחו אותי לחדר העבודה שלי כדי לנסות וליצור את טבעת המלך שלמה – טבעת אשר על פי האגדה נתנה למלך שלמה את היכולת לשלוט בכוחות נסתרים אלה.

אגדת המלך שלמה ואשמדאי

האגדה אודות המלך שלמה ואשמדאי מכילה רבדים רבים ורעיונות שונים. זוהי לא רק מעשייה עתיקה, זהו סיפור אודות גאווה אנושית, אשליות, טבעו של הסבל והסיבות לקיומו באופן הדומה לבודהיזם.

האגדה מספרת על המלך שלמה שקיבל הוראה מהאל לבנות את בית המקדש בירושלים. מאחר והיה אסור להשתמש בכלי ברזל בתהליך הבנייה, משום שברזל היה החומר ממנו יצרו כלי מלחמה ובית המקדש היה מקום קדוש של שלום, נאלץ המלך שלמה לחפש דרך בה ניתן יהיה לפסל ולחרוט באבנים הגדולות. לאחר שנועץ בחכמים ובזקני העם נודע לו כי ישנו חומר/מעין יצור הנקרא השמיר אשר יכול לחרוט באבנים הללו. בכדי למצוא את השמיר אמרו זקני העם לשלמה כי עליו לתפוס שד ושדה ולשאול אותם היכן נמצא השמיר. המלך שלמה עשה בדיוק כפי שנאמר לו ולכד שד ושדה, אולם אלה אמרו לו כי אינם יודעים היכן אותו חומר/יצור נמצא וכי מלכם, אשמדאי, הוא היחיד בעל ידע זה.

שלמה הורה לשר הנאמן שלו, בניהו בן יהוידע, ללכוד את אשמדאי ולתת לו שרשרת עליה חרוט שמו המפורש של האל וטבעת עליה חרוט השם. בסופו של דבר בניהו לכד את אשמדאי והסיפור מספר על מסעם, במהלכו אשמדאי בוחר בדרכי פעולה סימבוליות שונות בעלות משמעות פילוסופית בכל הקשור להבנת החשיבה האנושית, האשליות וקלות הדעת בה לוקים בני האנוש.

במהלך מסעם אשמדאי ראה אדם עיוור הסוטה מדרכו והחזיר אותו לדרך הישר; הוא ראה אדם שיכור מאבד את דרכו והוא החזיר אותו לדרך הנכונה; הוא ראה תהלוכת חתונה שמחה והוא בכה; הוא שמע אדם המבקש מסנדלר להכין עבורו נעליים שיחזיקו מעמד שבע שנים והוא צחק; הוא ראה חוזה עתידות מנסה לחזות את העתיד והוא צחק.
כשהם הגיעו לירושלים אשמדאי לא הוזמן לראות את המלך שלמה במשך שלושה ימים. ביום הראשון הוא שאל מדוע המלך שלמה אינו רוצה לראותני? הם השיבו משום שהוא שתה יתר על המידה. הוא לקח אבן והניח אותה על גבי אבן אחרת. כאשר הם דיווחו את שעשה למלך שלמה הוא אמר להם שלמעשה התכוון אשמדאי לומר להם תנו לו לשתות עוד. ביום השני שאל אותם שוב מדוע אינו מעוניין המלך לראותני? הם השיבו משום שהוא אכל יתר על המידה. אשמדאי לקח אבן אחת, הוריד אותה מעל השנייה והניחה על האדמה. כשדיווחו זאת למלך שלמה הוא אמר שכוונתו של אשמדאי היתה שייקחו את האוכל משלמה המלך. לאחר שלושה ימים הוא נקרא אל המלך. הוא לקח עמו קנה סוף בעזרתו הוא מדד ארבע אמות והשליך אותו לפני המלך בעודו אומר, ראה, כאשר אדם מת אין לו דבר יותר מארבע אמות בעולם ואילו אתה כבשת את העולם כולו ואינך שבע רצון עד שתכבוש גם אותי? מעשים אלה הינם בעלי משמעות הדומה מאוד להוראתו של בודהה.

בניהו מבקש מאשמדאי להסביר את מעשיו בדרכם לירושלים ושואל אותו מדוע החזיר את האדם העיוור לדרך הישר. אשמדאי עונה כי הוכרז בגן עדן שאדם זה הינו צדיק וקדוש וכי מי שיראה לו חמלה יהיה ראוי למלוך על העולם. ומדוע עזרת לשיכור הסטה מדרכו, שואל בניהו את אשמדאי. אשמדאי עונה כי אדם זה הוכרז בגן עדן כרשע וכי עשה לו טובה כדי שהוא יוכל לשתות את חלקו בעתיד (רעיון זה דומה לרעיון הקארמה). מדוע כשראית את תהלוכת החתונה בכית? שואל בניהו, אשמדאי עונה כי בעוד שלושים ימים ימות הבעל והאישה תאלץ לחכות לאחיו שהינו עדיין ילד בן 13. מדוע כששמעת את האדם אומר לסנדלר להכין נעליים עבורו שיספיקו לשבע שנים צחקת? אשמדאי ענה כי לאדם לא נותרו 7 שנים לחיות! ומדוע כשראית את חוזה העתידות צחקת? שואל בניהו ואשמדאי עונה: משום שהוא ישב על אוצר מלכותי, הוא היה אמור לחזות מה נמצא ממש מתחתיו.

בדרך זו חולק עמו אשמדאי את אופיו האמיתי הלוקה באשליות של עולם התופעות. הוא מלמד אותו את מושג הארעיות, השינוי, הקארמה, ההיקשרות לדברים המסבים סבל, בורות האדם, ואפילו מלמד את המלך שלמה לקח כאשר בסופו של דבר הוא משתמש ברעב של המלך לכוח וחכמה ומערים עליו, תופס את טבעת החותם של המלך בעלת השם המפורש, לובש את מראהו של המלך ויושב על כס המלכות שלו במשך 7 שנים, בזמן שהמלך מהלך בארץ כקבצן וכותב את ספר קהלת שעוסק ברעיונות דומים.

האגדה העתיקה על המלך שלמה ואשמדאי מלך השדים נכתבה בתלמוד הבבלי שנערך במאה ה-5. קראתי את האגדה בגרסתה המקוצרת כשהייתי ילד ולכן כאשר קראתי את הסיפור במלואו שנכתב בארמית נזכרתי בסיפור מוזר שהתרחש לפני כ-15 שנים.

הסיפור האישי שלי אודות הגנה

הדבר התרחש לפני כ-15 שנים. בזמנו היו לי מעט מפיצים ולאחד מהם היתה חנות ניו אייג' עם קריסטלים שונים וסחורה שלרוב ניתן למצוא בחנויות כאלה. יום אחד, כשהגעתי לחנות, הוא הראה לי טבעת בעלת חריטה מוזרה, ואמר לי כי הוא הביא אותה מברזיל ושהינה בעלת "כוחות". הוא נתן לי אותה מתנה ולהפתעתי היא התאימה לי בדיוק. בזמן שענדתי אותה חשתי הרגשה מוזרה, אך התעלמתי ממנה והשארתי את הטבעת על אצבעי.

באותו לילה חלמתי חלום, בחלום מצאתי את עצמי בבית מלא אנשים במה שנראה היה כמעין אירוע. מישהו ניגש אלי והציע לי קופסא קטנה. על הקופסא הופיע המילה "תבל" באותיות זהב. הסתכלתי על הקופסא וכשניסיתי להסתכל על האדם שהגיש לי אותה לא הייתי מסוגל לראות אותו. הוא אמר לי כי בתוך הקופסא יש טבעת שאם אקח אותה "העולם יהיה שלי".

פתחתי את הקופסא, בתוכה היתה טבעת פשוטה. חשבתי שכל העניין היה מגוחך והחלטתי לקחת את הטבעת כדי להכריז על אומץ ליבי. שמתי אותה על אצבעי, הרמתי את עיני ולא היה שם איש. שמתי לב שכל פעם שבהיתי בטבעת היא נראתה אחרת ותחושה מוזרה השתלטה עלי.

באותו הרגע התעוררתי. החדר היה חשוך ושמתי לב כי ענדתי את הטבעת שניתנה לי באותו הבוקר. הורדתי אותה וחזרתי לישון.

ביום שלמחרת הכול היה נראה כרגיל, אם כי השארתי את הטבעת על השידה שליד מיטתי ומידי פעם הצצתי בה בעיניים חושדות. בערב היתה דפיקה על דלת ביתי. פתחתי את הדלת ושם עמד יוסי. את יוסי הכרתי דרך מכר משותף. יוסי טען שהוא יודע לחזות דברים ולראות ממלכות וממדים נסתרים של קיום בעולמות גבוהים. הוא סיפר לי כי בגיל צעיר אובחן כאוטיסט אך הוא פשוט מסוגל לראות דברים שאנשים אחרים אינם מסוגלים לראות. משום כך נראה היה שהוא חי בעולם משל עצמו ולכן הוא אובחן כאוטיסט. אני הייתי סקפטי לגביו ולכן הייתי בוחן אותו מידי פעם.

באותו הערב הוא הגיע לביתי, וברגע שפתחתי את הדלת הוא נכנס במהירות אל הבית והתנהג בצורה מוזרה. הוא פתח את ארונות המטבח ונכנס לחדרים השונים בבית מבלי לדבר. "מה עכשיו?" שאלתי, הוא הסתכל עלי ואמר "יש משהו בבית הזה, משהו שאתה הבאת, מישהו נתן לך אותו, הוא מרושע, עליך להיפטר ממנו".

הסתכלתי עליו והסקפטיות שלי נעלמה, לא אמרתי לאף אחד על החלום ועל הטבעת. הראיתי לו את הטבעת והוא נרעד ואמר "היפטר ממנה". הלכנו יחד לחוף של תל אביב, בלילה, זרקתי את הטבעת לים וזה היה סוף המעשה.

כמה ימים לאחר מכן ביקרתי חבר, מעצב אופנה, ובזמן שדיברנו הסתכלתי על המודליסט שלו, בחור בשם סיימון, בזמן שעבד על עיצוב חדש, חותך חתיכות בד, היה משהו מוכר על אצבעו. אותה הטבעת! תחילה חשבתי שמדובר בהעתק או בטבעת דומה, לכן ביקשתי ממנו להראות לי את הטבעת. היא נראתה בדיוק אותו הדבר. "היכן קנית אותה?" "מצאתי אותה אתמול בחוף" הוא אמר. ניסיתי ככל יכולתי לשכנע אותו להיפטר ממנה אך הוא סרב...

סיפור זה הוא אחת הסיבות בגללן החלטתי ליצור טבעת זו, גם כדי להזכיר לנו את הרבדים הנסתרים והבלתי נראים של המציאות שלנו, גם כדי ליצור קמע של הגנה וגם כדי להזכיר תובנות, שיעורים וחוכמה של מלך עתיק.