סמל זה הוא אחד מהסמלים הטיבטים המוכרים היותר והוא חלק מהמנטרה הטיבטית העתיקה "אום מאני פאדמה האנג". למנטרה עצמה אין תרגום אמיתי או מדוייק למרות שישנם כאלה המתרגמים אותה כ"האום של מושב לוטוס המוזהב". על פי הטיבטיים כל הוראותיו של הבודהה מגולמות בתוך מנטרה זו.
כל הדהרמה (מושג שניתן לתרגמו כ"דרך האמת" או "הדרך") מבוססת על תגליתו של הבודהה שהסבל אינו נחוץ. כמו מחלה, ברגע שאנו ניצבים בפני העובדה שהסבל קיים נוכל להתבונן לעומק ולראות את הגורם לסבל. כאשר אנו מזהים את הסיבות שמביאות לסבל אנחנו יכולים להסיר אותן. הבודהה לימד דרכים רבות להסרת הגורמים לסבל, שיטות שונות למצבים שונים ורמות הבנה שונות. לאלו שיכולים להבין זאת הוא לימד את החזקה שבשיטות - "תרגול החמלה" - ה"מהאיאנה". המנטרה הזו מקשרת את המתרגל ל"בודהא של החמלה" ומשחררת את המתרגל מ"מחשבתו ותפיסת העצמי שלו" דבר המרחיב ומגדיל את תפיסת החמלה כלפי הכל כמו גם את החכמה וההבנה של המתרגל.
ברוב הדתות אנשים מבקשים למען עצמם ועל ידי כך מגדילים את אשליית הנפרדות בעוד שכאן המקרה הפוך. המנטרה עצמה מסייעת לנו לנתק את עצמנו מאשליית הדיבור והצליל הסובבים את חיינו. היא מסייעת לנו לראות את מילות הדיבור כדבר ריק וחסר תוכן אמיתי כפי שהוא באמת - מילים ריקות חסרות קיום אמיתי שקובעות את האושר או הסבל שלנו. מאחר ואנו מחוברים מינקות למה שאנחנו אומרים או שומעים אנו יוצרים מצב שבו לדיבור יש השפעה עצומה עלינו.
המנטרה המורכבת משש הגיות מחברת אותנו לתמצית של הבודהה ומביאה את המתרגל לחוות את המציאות בצורה צלולה דבר המסייע לנו לצאת ממעגל הסבל.