תפילת "שמע ישראל" היא התפילה הידועה ביותר ביהדות. רבים אינם יודעים את מקורה ומבינים אותה בצורה לקויה. הפסוק מופיע בתורה בספר דברים פרק ו' פסוק ד. בפרק זה מצויים ציוויים שונים לעבודת האל וקיימות בו משמעויות נסתרות לגבי מהותה של הבריאה כולה. מקורו של המשפט הוא למעשה ביעקב ששמו הוא ישראל. כאשר יעקב עמד לחלוף מן העולם הוא קרא לבניו והשביע אותם בכך שהם וצאצאיהם ימשיכו להאמין באל האחד. כלומר משמעות התפילה היא: שמע ישראל, כלומר שמע יעקב, האל שלנו הוא האל האחד.
במסורת היהודית כותבים את הפסוק בצורה כזו שהאותיות ע' ו ד' מודגשות באופן כזה שהן יוצרות את המילה עד, כלומר אומר התפילה מעיד על עצמו שהוא מאמין באל האחד. מעניין לראות שבהמשך הפרק המקראי מצווים בני ישראל לאהוב את האל. ערכה המספרי של המילה אהבה שהיא תכלית הבריאה כולה הוא 13. גם המילה "אחד" היא 13 והעדות של יעקב ובניו נאמרה בנוכחות 13 אנשים- יעקב ובניו.
דבר נוסף הוא שהשם ישראל מורכב למעשה משמותיהם של כל האבות והאמהות-יצחק,יעקב,שרה ,רחל ,רבקה אברהם ולאה. כתיב מלא של המילה ישראל משמותיהם של האבות והאמהות בצורה זו "יישרראל" נותן את המספר 13....