תליון אנא בכוח מעוגל עם אבן זהב

תליון אנא בכוח מעוגל עם אבן זהב

מכיל את תפילת אנא בכוח על העיגול החיצוני להתפתחות רוחנית

גרסא תליון אנא בכוח חדשה המכילה אבן בתוך התליון. על העיגול החיצוני רשומים 42 אותיות הראשיות של התפילה.
תפילת אנא בכוח חוברה במאה הראשונה לספירה, על ידי רבי נחוניא בן הקנה, שהיה מקובל ותנא עצום. התפילה נבנתה על פי מ"ב שמות - מושג המוזכר עוד בספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו. התפילה מורכבת משבע שורות כאשר בכל שורה ישנן שש מילים. החשיבות בתפילה ניתנת לאותיות הראשונות בכל מילה (42 אותיות –מ"ב שמות). החזרה על המ"ב שמות קיימת למעשה במקומות רבים ביהדות. השם הזה היה קיים החל מתקופה עתיקה מאוד, אולי אף לפני זמנו של אברהם אבינו, אותו צירוף הוצפן גם בתוך התורה שניתנה על הר סיני 500 שנים מאוחר יותר מזמנו של אברהם אבינו. צירוף זה מוצפן ב- 42 האותיות הראשונות של ספר בראשית, מהמלה "בראשית" ועד לאות ב' של המילה "ובוהו", כאשר האותיות מומרות על ידי נוסחה סודית של המקובלים ובונות אותו שם בן מ"ב.

במשך הדורות תפילת אנא בכוח נכנסה לתוך סידור התפילה הרגיל בכל העולם היהודי. היא נמצאת בתפילת שחרית, בקורבנות של השחר, בתפילת מנחה וכן בקבלת שבת לפני מזמור "לכה דודי". בדורות האחרונים היא מוזנחת למדי וברוב המקומות מדלגים על אמירת אנא בכוח מסיבות שונות ומשונות. בגלל החשיבות העצומה של שם בן מ"ב ניתן לראות שהוא מוצפן בכל התפילות החשובות של היהדות, שמקור כולן בחכמת הקבלה. למשל, הפסקה הראשונה של "קריאת שמע" (קריאת שמע היא אוסף של פסקאות מן התורה) מכילה 42 מילים, כאשר כל מילה מקבילה לאחת מ- 42 האותיות. דוגמא נוספת היא תפילת "שמונה-עשרה". תפילת "שמונה-עשרה" היא תפילת "עמידה", היא התפילה השנייה בחשיבותה אחרי "קריאת שמע" והיא מתחילה בברכה הראשונה שבה 42 מילים. תפילה חשובה נוספת בסידור התפילה העברי - ה"קדיש" - מכילה קטע מרכזי האומר: "וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל". אלו הן 7 מילים, שבכל אחת 6 אותיות. מילים אלה מקבילות ל- 7 הצירופים של שם בן מ"ב.


במשך הדורות קיבלה תפילת אנא בכוח חשיבות גדולה אצל מקובלים ואנשי רוח שידעו מהו התפקיד העצום של אותו צירוף אותיות בחיים שלנו, ולכן אפשר למצוא את "אנא בכוח" משובצת בתוך קמעות, שלטים בבתי כנסת וחלונות מצוירים על מנת לתת את הכוח ואת העזרה לעלות לעולמות עליונים. למעשה, המטרה העיקרית של העבודה הרוחנית שלנו היא לעלות מעבר למוגבלות של חמשת החושים ולהזכיר לנו מדי יום שהחומר לא מגביל אותנו, אלא שלמודעות שלנו יש את היכולת לעלות מעל לחומר.