טבעת האנושות זהב
להזכיר לעונד את התקוה לעתיד של שלום שגשוג והרמוניה לאנושות
פרויקט סמל האנושות
מוקדש לאדם יקר שיזם איתי את הפרוייקט - ריץ אהרון נוריסאת הפרויקט סמל האנושות יזמתי יחד עם ריץ'. אני חי בישראל ורואה את הפחד השנאה והריבים הטריטוריאלים במזרח התיכון שמשקפים את המצב הכאוטי של האנושות בחלקים רבים מהעולם. לא פעם אני מופתע לראות את השימוש במונח "גזע" על ידי אנשים שרואים עצמם כנאורים. כיום מקובלת העובדה שהמין האנושי כולו הוא גזע אחד. ישנם שינויים חיצוניים מסוימים שנובעים מתקופות ארוכות של ניתוק טריטוריאלי בינינו בעבר אבל האמת היא שכולנו אחד.
במשך תקופה ארוכה חיפשתי סמל שיבטא את המשותף והמאחד ובסופו של דבר זהו הסמל שיצרתי.
סמל האנושות מורכב משני סמלים: הראשון הוא הצלב הסולארי שהוא הסמל האנושי הקדום ביותר. הצלב הסולארי הוא הסמל של הארץ כפי שצויר על ידי הקדמונים עם החלוקה לצפון דרום מזרח ומערב. על גביו שרטטתי את האות הפיניקית הקדומה אלף. האות הזו נגזרת מדימוי הראש של השור - סמל קדום נוסף של התרבות האנושית מאחר והשור שימש לחרישת האדמה ולצרכי החקלאות דבר שמייחד את המין האנושי.
האלף בית הפיניקי הוא הכתב הקדום ביותר שהפך בגלגוליו השונים לאלף בית של חלקים שונים באנושות. בנוסף האלף מסמלת תקשורת ואת היכולת האנושית לתקשר בסמלים. מסיבה זו מצאתי את הסמל הזה מושלם כסמל של אחדות. ההשראה הסופית ליצירת הסמל הגיעה מחוויה מעניינת לפני מספר שבועות. אני עוסק בלימוד יסודי של בניית גיטרות ובמהלך הלימודים הגענו למחסן עצים גדול. תוך כדי סיור במחסן שוחחנו על עוד אירוע אלים
שהתרחש בעולם ואז ציינתי את האבסורד בכך שאנחנו מנתבים את המאמצים שלנו לבניית כלי נגינה שיביאו יופי
ושמחה בעוד שמנגד ישנם רבים שמנתבים את המאמצים שלהם לבניית כלי נשק וקידום של אלימות.
תוך כדי שיחה נכנסנו לאולם פנימי שבו היו לוחות עץ עם עבודות גילוף מרהיבות. הלוחות היו מיועדים לבתי כנסת
והמוטיב החוזר בכולם היה תחריט של שבעת המינים - שבעת סוגי הפרות והגידולים החקלאיים של ארץ ישראל הקדומה ופסוק אחד שחזר על עצמו מתוך ספר ישעיהו "וכיתתו חרבותיהם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות -לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה". זהו גם הפסוק שחרוט בצידי הטבעת.
מה שמצחיק בכל הספור הוא ששבועיים לאחר מכן בזמן שהייתי בסדנא לבניית גיטרות ראיתי ספר מונח שם על נגני בלוז של של החצי הראשון של המאה העשרים-רגטיים בלוז שהוא סגנון הנגינה האהוב עליי-שם הספר היה "וכיתתו חרבותם לגיטרות"......
על ריץ אהרון נוריס:
ריץ' הוא אחד האנשים החיוביים ביותר שאני מכיר. הוא כותב מחונן אדם בעל מוטיבציה ורצון אינסופיים והמון אהבה. יש לו יכולת נדירה של תמיכה ועידוד וזה בהחלט לא דבר נפוץ. כל זה נדיר במיוחד בהתחשב בעובדה שריץ' חולה במחלה קשה בשם PSC שהיא מחלה מאוד מאוד נדירה הפוגעת בכבד. לאחרונה, עקב מצבו הקשה החלטתי לשלוח לו את טבעת ותליון האומץ
זוהי פואמה שריץ' כתב לפני 11 שנה
By Rich A. Norris
Without hate there would be no crime,
Racism would crumble to dust,
Pessimism would turn to optimism,
War would become obsolete,
Pride would give humility it's due time
Self-degradation would be without a doubt totally irrational,
Fear would have no light,
Possibilities would become realities and
Love would grow indefinitely
Racism would crumble to dust,
Pessimism would turn to optimism,
War would become obsolete,
Pride would give humility it's due time
Self-degradation would be without a doubt totally irrational,
Fear would have no light,
Possibilities would become realities and
Love would grow indefinitely
אתם מוזמנים להצטרף לדף החברים שלו ולשלוח לו תמיכה ועידוד:
https://www.facebook.com/profile.php?id=1557678378