טבעת הזרימה האינסופית זהב

טבעת הזרימה האינסופית

הטבעת היא תזכורת קבועה לעונד על טבעם האמיתי של כל הדברים - שינוי וזרימה 

טבעת הזרימה האינסופית מבוססת על רעיונותיו ותפיסתו של הרקליטוס - אחד מהפילוסופים היוונים הקדומים מהתקופה שלפני סוקרטס. הרקליטוס היה אחד מהפילוסופים החשובים ביותר והוא זה שביסס את הרעיון הפילוסופי של הלוגוס - מונח מעורפל שניתן לתרגמו כנוסחא/תבנית/מידה/מילה או תכנית.

הרקליטוס ראה והשתמש בלוגוס כעיקרון על פיו פועל היקום כולו. השימוש במונחים והסברים מעורפלים נועד ככל הנראה לגרום לכך שכתביו יגיעו ויילמדו רק על ידי מי שבאמת מסוגל להבין אותם. השימוש המעורפל שלו במושג לוגוס מאוד דומה לשימוש במונח “טאו” בפילוסופיה הסינית. הרקליטוס טען שרוב בני האדם לא מסוגלים להבין את עיקרון הלוגוס למרות שהוא נוכח קיים ונצחי. הוא השווה את יכולת ההבנה והתפיסה של בני האדם לשינה עמוקה.

העקרון המפורסם השני שמיוחס לו הוא עקרון השינוי הנצחי שחל בקוסמוס כפי שמופיע במשפט שחרוט על גבי הטבעת - ”אינך יכול לחצות את אותו הנהר פעמיים כי מים חדשים לנצח יזרמו בדרכך”
“You cannot step twice into the same river for other waters are ever flowing onto you”

הרקרליטוס טען ש”מאבק” מתמיד בין הכוחות המנוגדים שקיימים ביקום הוא זה שיוצר את המציאות. מרתק לראות כיצד תפיסותיו אלה מקבילות גם לתפיסותיו של לאו צה הסיני והטאואיזם וגם לבודהיזם שאחד מעקרונותיו הוא עקרון הארעיות - כל הדברים הם בני חלוף.

בהסתמכו על ארבעת היסודות הקלאסיים - אדמה אויר, מים ואש הסביר הרקליטוס כיצד יסוד אחד הופך ליסוד אחר בדרך של שינוי אינסופי שמרכיב את היקום וקיים בו כ”הרמוניה נסתרת”. הוא הסביר גם שכל אובייקט שניתן לראייה ותפיסה פשוט נמצא ברגע מסויים שבין בנייה וכאוס על פי חוקי הלוגוס. תפיסה זו מקבילה לתפיסה האסיאתית של היין והיאנג. שני כוחות מנוגדים שמרכיבים את היקום ומשתנים לנצח. האמת של השינוי הנצחי היא בעיני אחת מהטרגדיות האנושיות הגדולות ביותר שבה רוב האנושות לא מסוגלת לקבל ולחוות את השינוי האינסופי, והנסיון להיאחז בגורם כלשהוא מבלי להבין שגם הוא ישתנה ויעלם בסופו של דבר מוביל לסבל גדול.