טבעת המצוינות של אריסטו
טבעת המצוינות מבוססת על תפיסתו של אריסטו לגבי האושר כדבר המושג על ידי איזון ושאיפה למצוינות.
על הטבעת כתוב המשפט:
”Excellence is a golden mean. A habit of good deeds and an art of balance. Between cowardice and rashness lies courage. Between sloth and greed lies ambition. Create your destiny by becoming what you repeatedly do. The path to happiness is already within you.”
הטבעת נועדה לשמש כתזכורת לעונד לשאוף תמיד ליישום הדרך למצויינות.
אריסטו עשה שימוש בפילוסופיה ככלי להבנת האדם ומעלותיו. הוא ראה את המצוינות כדבר המוביל לאושר ואשר מגיעים אליו דרך אימון ותרגול רב. אנו לא פועלים נכון בגלל שיש לנו מעלות ומצוינות אלא להפך, יש לנו את המעלות האלה כי אנו פועלים נכון..."המעלות הטובות נוצרות באדם דרך המעשים שלו", אנו מה שאנו עושים וחוזרים עליו. מצוינות אם כן אינה מעשה כי אם הרגל.
“the good of man is a working of the soul in the way of excellence in a complete life... for as it is not one swallow or one fine day that makes a spring, so it is not one day or a short time that makes a man blessed and happy'"
Source: Will Durant, The Story of Philosophy: The Lives and Opinions of the World's Greatest Philosophers (1926)
אריסטו האמין שמעלות טובות מובילות לאושר. האושר שאריסטו דיבר עליו לא בהכרח האושר שאנו מדברים עליו היום. היום התפיסה שלנו של האושר קרובה הרבה יותר לתפיסה ההדוניסטית של למלא מילוי אחר מאווינו. יש קשר ישיר בין התפיסת האושר הקיימת היום לתרבות הצריכה המוגזמת. אנו רוצים להרגיש טוב עכשיו ולא נוטים לחשוב קדימה. לכן ערב יציאה נתפס כדרך אל האושר יותר מאשר דברים אחרים.
בעבודתו הידועה "האתיקה הניקומאכית" הנחשבת לאחת מיצירות הפילוסופיה החשובות בהיסטוריה, אריסטו מביא את דעותי על האושר. אריסטו יצר לשם כך ביטוי הנקרא אידמוניה המתורגם לאושר. אידמוניה אינו מצב רגשי כי אם מצב של הגשמה, של להיות כל מה שאתה יכול. דרך חיים של כל מה שהאדם יכול להיות, מציגה את הגרסא הטובה ביותר.
לפי אריסטו, תרגול המעלות עצמו הוא האושר הגבוה ביותר. הוא התייחס למעלות במובן של פעולה של השגת איזון ומתינות. יש דמיון מפתיע בין רעיונותיו של אריסטו לבין הפילוסופיה הסינית העתיקה ועיקרון הוו ווי (wu wei). זרימה ללא מאמץ מושגת על ידי תרגול רב עד אשר אתה והפעולה נעשים אחד. אריסטו התייחס לדרך להשגת האושר כיחס הזהב המסמל איזון בין גישות שונות. לדוגמא בין פחדנות ונמהרות יש אומץ. בין עצלנות וחמדנות יש שאפתנות. בין גאווה לחמלה יש צניעות ובין נהנתנות ואי רגישות יש איפוק.
אריסטו האמין שאם נפעל להשגת המעלות אושר יבוא בהתאמה. עבורו יישום בחיים היה הפעולה הגבוהה ביותר שיכל אדם לעשות. דרך היישום מזקקים ומוצאים את המעלות שלנו. המשך בכך בצורה עקבית ותוכל לממש את מירב הפוטנציאל שלך.