תליון המנורה
בעקבות פניות בקשות של לקמעות אישיים שונים ועניין רב ב
תכשיטי הקבלה, פניתי לחפש סמלים נוספים בעלי משמעות באזוטריקה היהודית הקדומה. אחד הסמלים הקדומים והמעניינים ביותר ביהדות הוא סמל מנורת שבעת הקנים. המנורה הוא סמלה הקדום ביותר של היהדות. את הסמל, על פי התורה קיבל משה מהאל בזמן נדודי בני ישראל במדבר. המנורה עצמה הייתה עשויה מזהב טהור שהיא מתכת אצילה שאינה משתנה ועמידה לפגעי הזמן ולכן מסמלת נצחיות. המנורה היא הסמל של האור הנצחי והנביעה של כל הקיום ממקור אחד. דבר זה היה מודגש בלהבה המרכזית שדלקה תמיד ועל פי המסורת נודעה כנר התמיד או הנר המערבי. למנורה יוחסו ברבות השנים כוחות מאגיים ואמונה בכך שכל עוד היא דולקת עם ישראל יהיה בטוח בארצו ולכן ניסו היוונים לאסור על הדלקתה ולבסוף בתקופה מאוחרת יותר עם הכיבוש הרומאי היא כובתה ונלקחה שלל.
שבעת הקנים מסמלים את שבעת ימי הבריאה וקשורים ישירות למבנה זרע החיים. שבעת המעגלים שחוצים זה את זה ומהווים סמל גיאומטרי מתמטי של היקום והבריאה כולה. שבעת הקנים מסמלים ככל הנראה גם את שבעת כוכבי הלכת שהיו מוכרים בעולם העתיק. זהו סמל קדום של אחדות קוסמית של שלמות ושל יקום שנובע כולו ממקור אחד. המספר שבע עצמו הוא מספר מקודש ביהדות ומופיע אינספור פעמים במיסטיקה היהודית הקדומה וגם בתרבויות אחרות. ביהדות היום השביעי הוא יום מקודש וכל שנה שביעית היא שנת שמיטה בה נאסר לעבוד את האדמה.
האריות משני צדי המנורה הם הסמל הקדום של שבט יהודה.
בתחתית התליון משובצת אבן עין החתול שהיא סגולה עתיקה לשפע והצלחה.