תליון ספירת התודעה זהב

 תליון ספירת המודעות

כבר שנים שאני מעריץ של בקמינסטר פולר, בערך מאז שעיניי צפו במודל שלו שנקרא הכיפה הגיאודזית. הדבר הראשון שעלה במוחי היה מעורפל למדי (לפחות כך חשבתי אז…). חשבתי שזוהי מודעות אך לא היה לי שום מושג מדוע מבנה זה ייצג עבורי את קונספט המודעות. לאחר מכן המחשבה פרחה ממני עד שלפני זמן קצר שבה נתקלתי בה שוב.

לפני כמה שבועות צפיתי בסדרה של ה- BBC הנקראת פלאי הייקום, אודות פיסיקה, אסטורונומיה, מקור הייקום וכדומה. דבר אחד שתפס את צומת ליבי היה התובנה שאנחנו בעצם הדרך של הייקום עצמו לחוות וללמוד את עצמו. כל אטום בגופנו נוצר בכבשן של סופרנובות שכבר עברו מן הייקום בחלקים הרחוקים של המרחב. רעיון זה הינו אחד הרעיונות החביבים עלי ביותר ובמהלך השנים עשיתי בו שימוש בכמה וכמה דגמים. תזכורת זו הציתה בי את הדמיון ושלחה אותי לחפש אחר תכשיט שישלב את הקונספט של בני אנוש, ייקום ומודעות.

הרעיון הראשון היה לעשות שימוש במבנה המולקולה, דבר המאפיין את החיים על פני כדור הארץ. החלטתי לעשות שימוש במבנה המולקולה של פחמן בצורתו הטהורה הנקרא - “Fullerene” (על שמו של במינגסטר פולר). רציתי לעשות שימוש במבנה כסמל שלנו כצורת חיים מבוססת פחמן, עם התפיסות שלנו, מודעות ותחושת משמעות.

למרות הערצתי לפולר ועבודתו, לא יצא עד לאחרונה להכיר לעומק את סיפור חייו. נדהמתי לגלות עליו את הסיפור הבא: בשנות ה- 20 הוא החליף מגוון עבודות ולקראת 1927 (המשבר הגדול), משפחתו ניצבה בפני קטסטרופה כלכלית והרס פיננסי מוחלט. הוא סיפר שחייו היו כה אומללים עד כדי כך שבמהלך טיול על פני החוף של אגם שיקגו, הוא החליט לשים קץ לחייו. לאחר ההחלטה קרה דבר ששינה את תפיסתו לתמיד. פולר מספר במילותיו שלו על כך שהוא הרגיש שהוא הורם מעל האדמה כמה מטרים כאשר מסביבו ספירה של אור לבן. קול דיבר ישירות אליו והצהיר בפניו "מעכשיו ולהבא אינך צריך לחכות לאישור זמני למחשבותיך. מה שאתה חושב הוא נכון. אין לך זכות להעלים עצמך. אתה לא שייך לעצמך. אתה שייך לייקום. תפקידך הוא ליישם עצמך ואת חוויותיך למען אחרים.

במהלך 1927 פולר החליט להקדיש את חייו לחיפוש אחר עקרונות השולטים בייקום ולעזור בקידום האבולוציה של האנושות בהתאם לעקרונות אלה. הוא מצא דרכים לעשות יותר עם פחות כדי שלאנשים בכל העולם יהיה יותר ויותר. בדרך כלשהי הכיפה הגיאודזית היא דוגמא מושלמת של האלכימיה של שימוש בעקרונות קוסמיים כדי לבנות מבנה הנראה כעדין ושביר אך בעצם הוא חסון ביותר.

בזמן שהייתי בסדנת העבודה שלי, עסוק בנגיעות אחרונות למודל, תוהה על "דברי יום, יום" כגון, איך המין האנושי יכול לשרוד, האם הייקום בעצם סופי? שמתי לב שיש חבילה על השולחן שלי - היה זה הספר האחרון של נאסים טאלב, הסופר של הספר הברבור השחור. אני מתעניין בתחומים כמוהו כגון סבירות, רנדומליות ואי ודאות אז הזמנתי את הספר האחרון שלו: "Antifragile: Things That Gain From Disorder" .
בספר , בעמוד 54, טאלב כותב שיש הבדל אחד עיקרי בין חומר לא חי לאורגניזם חי - שכאשר מופעל לחץ על חומר לא חי נוטה להישבר, בניגוד לאורגניזם חי שלא. יחד עם זאת אחד המקרים הנדירים ויוצאי הדופן התגלה מהלך ניסוי של ברנט קארי. בניסוי הוא מראה שהחומר המורכב מ- carbon nanotubes, הדומה למולקלולת פולר, מראה תגובה של התחזקות הדומה לתגובה אצל אורגניזם חי.

יותר מכך, מולקולת פולר - צורת פחמן טהורה - התגלתה לאחרונה על מטאוריט ורבים מאמינים שהיא משמשת כמעין קפסולת חלל קטנטנה עבור אבני היסוד של חומר אורגני, יוצרת חיים בעלי מודעות ברחבי מערכות השמש האינסופיות. עם המחשבה הזו בראשי החלטתי להוסיף את סמל זרע החיים לחלק מפאות התליון - כסמל של מודעות.

תהנו מהמסע
דודי