הדיבר האלוהי - זהב

נשאל פעם רבי עקיבא אם יוכל לסכם את כל התורה על רגל אחת? ענה רבי עקיבא - ואהבת לרעך כמוך!

הציווי לאהוב את רעך מופיע בתורה במקומות שונים. בתחילה הבורא רק מבקש  אהבה - בכל מאודך, בכל לבבך ונפשך. במקום אחר מופיע - אהוב את הזר ולבסוף מופיע אהוב את שכנך.

יצרתי את תליון זה כסמל שיזכיר לנו את המצווה בכל רגע בו אנו עונדים אותו. שני הכרובים מחזיקים את "הדיבר האלוהי" שאומר בפשטות - ואהבת. הדיבר כתוב בפונט אשורי בו נכתבה התורה.

הסיפור על רבי עקיבא ורחל אשתו:
"ר' עקיבא רועה של כלבא שבוע היה.
ראתה אותו בתו שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו:
אם מתקדשת אני לך, אתה הולך ללמוד בבית המדרש?
אמר לה: כן.
הלכה והתקדשה לו בצנעה.

הגיע הדבר לאוזני אביה, החליט להוציאה מביתו ולהדירה מנכסיו.
בחורף היו ישנים במתבן והיה מלקט את התבן משערה.
אמר לה: אילו היה בידי הייתי נותן לך "ירושלים של זהב".
נזדמן אליהם אליהו הנביא בפתח המתבן ונדמה להם כעני, אמר להם:
תנו לי מעט תבן כי אשתי ילדה ואין לה במה לשכב.
אמר ר' עקיבא לאשתו: ראי עני זה שאפילו תבן אין לו.
אמרה רחל לר' עקיבא: לך ותלמד בבית המדרש.

בינתיים הלך ר' עקיבא לבית המדרש וישב שם שתים עשרה שנה.
לסוף שתים עשרה שנה חזר ר' עקיבא לביתו כשהוא מלווה בשנים עשר אלפי תלמידים
שמע ר' עקיבא זקן אחד שאומר לאשתו:
טוב עשה לך אביך... לא רק שאינו דומה לך אלא שעזב אותך כאלמנה חיה.
אמרה לו: לו היה שומע בקולי הייתי רוצה שישב בבית המדרש עוד שתים עשרה שנים.
אמר ר' עקיבא: אם כן יש לי רשות להישאר עוד שתים עשרה שנה.
חזר וישב עוד שתים עשרה שנים בבית המדרש.
סוף סוף חזר לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים
שמעה אשתו ויצאה לקראתו.
אמרו לה השכנות : שאלי מחברותייך בגדים לבשי אותם והתכסי בהם.
אמרה להם: יודע צדיק נפש בהמתו (משלי יב י)
כשהגיעה אצלו, נפלה על פניה והיתה מנשקת רגליו,
ראו התלמידים ודחפו אותה.
אמר להם: ר' עקיבא, הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא."